<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת משפטים סימנים ק"ט—קי"א</h1>
<h2>דף ק.</h2>
(לכך) פסק אם תרנגולת נבילה או טריפה שנתערבה ברוב תרנגולים כשרים, אם נמצאו מעורבת בלא נוצה, אע"ג דבדבר יבש חד בתרי בטל, כיון דתרנגולת ראויה להתכבד לפני האורחים אינה בטילה אפי' באלף, וכן בא מעשה. ומעשה בא לפנינו על קורקבן אחד שנמצא בין כמה תרנגולים שנמצא בו מחט שנקב משני הצדדין ולא נודע מאיזהו היה, דהכל אסורות, אם לא שיוכל להקיף ולהבין על פי שומן הקורקבן שהוא דומה לשומן של תרנגולת זאת ולא לשל תרנגולת אחרות. אך פסק אם התרנגולת הנבילה עם נוצתה נתערבה ברוב כשירות בטילה חד בתרי. והטעם לפי שאינה ראויה להתכבד כמו שהיא עם הנוצה. וכן פסק רבינו יחיאל מפריש.
<h2>דף קג:</h2>
פירוש בשר בחלב. [לא תבשל גדי (שמות כ"ג)]. אין לי אלא גדי שאר בהמות מניין נאמר כאן אמו ונאמר להלן [ויקרא כ"ב כ"ז] [תחת] אמו מה להלן בשור שה ועז אף כאן, ומניין שנוהג אף במוקדשין בשר וחלב ת"ל [לא תבשל] וסמיך בית אלקים אצל לא תבשל וגו', ללמד אף במוקדשין נוהג בשר בחלב. בחלב אמו. מי שיש לו חלב אם, יצא בשר עוף שאינו דאורייתא, כיון דאין לו חלב אם.
<h2>דף קח.</h2>
לא תבשל. [שמות כ"ג] דרך בישול אסרה תורה אבל אם תרו כוליה יומא בחלבא שרי. מכאן פסק ר"י דשריה מרובה מבלעת, דאי אינו מבלעת מאי חידוש הוא דאי תרו כוליה יומא. וי"מ דאין זו ראיה דהכי פירושו אי תרו ליה כוליה יומא ביד סולדת בכלי שני דאינו מבשל. לכך פסק רבינו ברוך דאסור להשרות הקיבה בתוך העור עונה, כי מבליע הבשר בתוכו. ואע"ג דגבי בשר בחלב שרי בשרייה, ה"מ בדיעבד אבל לכתחלה להעמיד בהן החלב אסור. ועוד י"מ דמה שהוא אומר דאי תרו ביה כולי יומא שרי, הכי פירושו שרי דאינו עובר על הבישול אך מ"מ אסור באכילה הוי. ולא נהירא דאמרי' [חולין קי"ב ע"א] ההוא גוזלא דנפל לכדא דכמחא ושריה רב חיננא מפשרוניא.
<h2>דף קיג.</h2>
פירוש בשר בחלב. [לא תבשל גדי (שמות כ"ג)]. אין לי אלא גדי שאר בהמות מניין נאמר כאן אמו ונאמר להלן [ויקרא כ"ב כ"ז] [תחת] אמו מה להלן בשור שה ועז אף כאן, ומניין שנוהג אף במוקדשין בשר וחלב ת"ל [לא תבשל] וסמיך בית אלקים אצל לא תבשל וגו', ללמד אף במוקדשין נוהג בשר בחלב. בחלב אמו. מי שיש לו חלב אם, יצא בשר עוף שאינו דאורייתא, כיון דאין לו חלב אם.
